מנכ"ל משרד התפוצות: "פינינו 7,000 מבנים בנגב; רפורמת 'יישור קו' יצאה לדרך"

בעוד שסוגיית המשילות בנגב והבנייה הבלתי חוקית מעסיקה את המערכת הציבורית מזה עשורים, במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות (תחתיו פועלת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בהובלת השר עמיחי שיקלי) מדווחים על פריצת דרך מעשית בשטח. בריאיון לנתן משי ב"חדשות השבוע", חשף מנכ"ל המשרד, אבי כהן סקלי, נתונים חסרי תקדים על היקף ההריסות, והציג את רפורמת הקרקעות החדשה – "יישור קו".

"כמעט 7,000 מבנים פונו, חלקם הגדול בהריסה עצמית"

בתחילת השיחה הסביר כהן סקלי כיצד הגיע הטיפול בסוגיה למשרדו: "השר שיקלי היה שר השוויון החברתי, וכדי לצמצם בירוקרטיה הוא העביר את הסמכויות על הרשות הבדואית יחד איתו". לדבריו, שיתוף הפעולה בשלוש השנים האחרונות בין השר שיקלי לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוביל לשינוי מגמה דרמטי בשטח.

"פינינו יותר מ-130 'צבירים' – שזה מתחמי ענק של עשרות מבנים לא חוקיים כל אחד", אמר המנכ"ל. "זה מגיע לכמעט 7,000 מבנים שפונו מהשטח בשלוש השנים האחרונות. הבדואים התחילו להבין שאנחנו רציניים ושאין להם סיכוי מול רשויות החוק, ולכן חלק גדול מהפינויים מבוצע כיום על ידם בהריסה עצמית – מתוך ידיעה שאם הם לא יתפנו מרצון, המדינה תהרוס ותטיל עליהם את כל העלויות. זה דבר שלא קרה מעולם, וזו ריבונות אמיתית".

רפורמת "יישור קו": השעון החול מתקתק

לדברי כהן סקלי, הצעד הבא בפתרון בעיית הפזורה מבוסס על התמודדות ישירה עם תביעות הבעלות על הקרקע, שמונעות פיתוח במשך שנים. הפתרון הממשלתי הנוכחי מנוהל תחת רפורמה משפטית וכלכלית נוקשה המכונה "יישור קו".

"אנחנו מציבים בפניהם אולטימטום ברור", הסביר כהן סקאלי. "יש לתושבים חצי שנה עד עשרה חודשים לכל היותר להגיע איתנו להסדרה מרצון ולקבל בתמורה מגרשים מוסדרים ביישובי הקבע. מי שלא ינצל את חלון ההזדמנויות ויסרב להסדר, יוחרג לחלוטין מתוך 'הקו הכחול' (גבולות התכנון היישובי) ויאבד את זכויותיו. ההפסד הכלכלי עבורם יהיה עצום ויכול להגיע לשווי של מיליוני שקלים".

הפיילוט במרעית ובאבו תלול: "איפה שאחרים נכשלו, אנחנו פועלים באומץ"

המנכ"ל חשף כי התוכנית כבר עברה לשלב היישום בשני פיילוטים מרכזיים בנגב: ביישובים מרעית ואבו תלול – יישובי ענק המשתרעים על פני כ-15,000 דונם בממוצע ומונים אלפי תושבים. "החודש הראשון של האולטימטום כבר עבר, והשעון מתקתק. אם הם לא יבואו לחתום בחודשים הקרובים, אנחנו פשוט נתכנן את היישובים מחדש בלעדיהם".

כשנשאל כהן סקלי מדוע שתוכנית זו תצליח בעוד שתוכניות עבר גרנדיוזיות, כמו "מתווה פראוור", קרסו בעקבות מחאות והפגנות אלימות, השיב: "פראוור באמת לא קרה בסוף. גם היום נערכה הפגנה של כ-1,500 איש בנגב נגד הצעדים שלנו, אבל הממשלה הזו נמצאת במקום אחר. היא מבינה שאין פתרון אחר מלבד מהלכים מהסוג הזה, ולכן אנחנו הולכים על זה בכל הכוח ובאומץ רב. השטחים שיפונו יחזרו למדינה, ובמקומם נתכנן יישובים קטנים, מוגדרים ומצומצמים בהרבה, תוך מתן מגרשים מוסדרים לבנייה למי שישתף פעולה".