עשרה ימים לפני הבחירות, המערכת הפוליטית החרדית מתחילה להעלות הילוך, אך שאלת שיעור ההצבעה ופיצול הקולות ממשיכה להעסיק את הפרשנים. בתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, שוחחו הכתב הפוליטי אבי מוסקוב והפרשן מאיר הירשמן על המתרחש ביהדות התורה, המתיחות בין דגל התורה לחסידות גור, והאפשרות שאלפי קולות יעברו למפלגות מחאה ויכריעו את גורל המנדט.
מוסקוב הצביע על ההתפתחויות בחסידות גור כאחד הסימנים הבולטים להתעוררות הקמפיין החרדי. לדבריו, ההכרזה הרשמית של האדמו״ר מגור על הצורך לצאת ולהצביע מגיעה לאחר תקופה של מתיחות בין גורמים ביהדות התורה, ובפרט בין דגל התורה לחסידות גור.
לדבריו, ברקע הדברים עומדת תחושת חוסר שביעות רצון בחסידות גור מהתנהלות יהדות התורה במהלך הקדנציה האחרונה, בין היתר סביב סוגיית חוק הגיוס והמהלכים הפוליטיים שנעשו לאורך הדרך.
מוסקוב ציין כי פגישתם של חבר הכנסת יעקב אשר עם יצחק גולדקנופף נועדה, בין היתר, לבנות מחדש את שיתוף הפעולה בין הצדדים. לצד המחלוקות הפוליטיות, הוא הזכיר גם את פרישת גורמים מיהדות התורה ואת הקמת מפלגת ״חומת התורה״ כחלק מהתמונה הרחבה.
הפרשן מאיר הירשמן ביקש לצנן את ההתייחסות לדרמה סביב הוראת ההצבעה בחסידות גור. לדבריו, במערכות בחירות חרדיות, השאלה המרכזית אינה מידת ההתלהבות ברחוב או היקף הקמפיין, אלא ההוראה שמקבלים המצביעים מההנהגה הרוחנית.
״על פניו, כן״, השיב הירשמן כשנשאל אם ניתן להניח שכ-30 עד 35 אלף קולות של חסידות גור יופנו ליהדות התורה בעקבות ההכרזה, והוסיף כי הדבר תלוי בהוראה שתינתן לחסידים.
לדבריו, אין בהכרח קשר בין האווירה הציבורית לבין התוצאה בקלפי: מצביע יכול להגיע לקלפי מתוך התלהבות, אדישות או כעס – אך בסופו של דבר, ההוראה המפורשת היא שעשויה להכריע.
הירשמן התייחס גם לדיבורים על קולות של נפטרים או על מניפולציות ברשימות הבוחרים, וטען כי מדובר בתופעות שהשפעתן מוגבלת. לדבריו, פנקס הבוחרים נסגר חודשים לפני הבחירות, ולכן אין בסיס להניח שתופעות כאלה ישנו באופן משמעותי את התוצאה.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון הייתה האפשרות שמצביעים חרדים מאוכזבים יפנו למפלגות חדשות או למפלגות מחאה, במקום להצביע לש״ס או ליהדות התורה.
מוסקוב הזהיר כי אין לזלזל בתופעה. לדבריו, חלק מהמצביעים ממילא אינם מצביעים למפלגות החרדיות, אך יש גם אלפי קולות שעלולים לעבור אל מחוץ למפלגות הללו – ובמערכת בחירות צמודה, הדבר עשוי להיות משמעותי.
״בסוף זה יכול להפיל מנדט״, הזהיר מוסקוב, והוסיף כי הוא מזהה אדישות מסוימת מצד המפלגות החרדיות לנוכח הסיכון.
עם זאת, הוא הבחין בין קבוצות שונות של מצביעים: ישנם חרדים שמצביעים באופן מסורתי למפלגות אחרות או שאינם מצביעים כלל, ולכן לא כל קול שיגיע למפלגת מחאה הוא בהכרח קול שנגרע ישירות מהמפלגות החרדיות.
הירשמן הציג עמדה שונה מזו של מוסקוב באשר להיקף הסכנה. לדבריו, יש לבחון את הנתונים ואת מקור הקולות, ולא להניח שכל מצביע שיעבור למפלגת מחאה היה מצביע בעבר ליהדות התורה או לש״ס.
הוא ציין כי בקרב הציבור החרדי יש שיעור של מצביעים שמצביעים כבר שנים למפלגות שאינן חרדיות, ולכן לא כל מעבר למפלגה אחרת צפוי לפגוע ישירות בכוחן של המפלגות החרדיות.
בהתייחס ליהדות התורה, הירשמן העריך כי יש לבחון את התוצאה ביחס למספר הקולות שהמפלגה אמורה להביא, ולא רק לפי השאלה אם תצליח להוסיף מנדט נוסף. לדבריו, ירידה משמעותית מתחת לרף המצופה תהיה סימן לכישלון, אך אין להסיק מראש שפיצול הקולות לבדו יוביל לתוצאה דרמטית.
לקראת סיום הדיון העלה הירשמן נקודה אסטרטגית הנוגעת למעמדן של המפלגות החרדיות במשא ומתן הקואליציוני. לדבריו, מעבר למאבק על כל מנדט, השאלה החשובה היא האם הגוש שבו נמצאות המפלגות החרדיות יזדקק להן כדי להקים ממשלה.
״אם אתה גורם הכרעה, אתה מקבל הכול, ואם אתה לא גורם הכרעה, אתה יושב באופוזיציה״, הסביר הירשמן.
לטענתו, ההבדל בין מספר כזה או אחר של מנדטים אינו תמיד מה שמכריע את כוחן של המפלגות החרדיות, אלא השאלה אם הן מחזיקות בכוח פוליטי שמאפשר להן להשפיע על הרכבת הממשלה.
דרעי ואשר. צילום: יונתן סינדל/פלאש 90