דרמה אנושית קורעת לב ורוויית אמונה נחשפה הערב (שני) בתוכנית "המהדורה המרכזית". המגיש יעקב גרודקה שוחח עם הרב מאיר לוי, אבו של בחור הישיבה יוסף לוי, השפוט ל-95 ימי מאסר בכלא הצבאי בגין עריקות, ומצא אותו מנהל את יומו האחרון מחוץ לחומות הכלא – המקום שהפך לביתו השני ב-40 הימים האחרונים.
במשך למעלה מחודש וחצי, תחת שמש קופחת ובחום הכבד של חודשי הקיץ, ישב האב על כיסא מול הסטנדר והספרים שהביא עמו, כשהוא משקיף על שערי כלא 10 ובתי הדין הצבאיים. הוא ישן ברכבו, הקים אוהל שפונה בהוראת ראש העיר, וסירב לעזוב את המקום שבו נמקה נשמתו של בנו – הכל מתוך מחאה שקטה ותפילה עמוקה המשוועת לרחמי שמיים.
במהלך השיחה המטלטלת, שיתף הרב מאיר לוי בכאב הגדול המלווה את המשפחה, ובמציאות הקשה שחווה בנו בן ה-21 בין כותלי הכלא הצבאי. הבן הוגדר כמשתמט במשך שלוש שנים, לאחר שלא הספיק להסדיר את מעמדו ואת הדיחויים הישיבתיים כראוי בשל קשיים טכניים בזמן לימודיו.
"הלב שלי כואב, האי-יכולת שלי לעזור לו מבפנים היא הסיבה שגרמה לי להגיע לפה", הודה האב בקול חנוק אך רגוע. "הבן שלי התקשר אליי היום כשהוא שבור, עצוב וממורמר. הוא אמר לי: 'אבא, אני שוב עם אזיקים בידיים וברגליים'. שאלתי אותו למה, והוא הסביר שבסך הכל הסתובב במהלך המסדר ולא ציית מיד להוראה כלשהי של הסוהרים. הם עושים שם מה שהם רוצים, הוא קרא לזה ממש מעשה שטן. הוא מרגיש שתפסו אותו ואין לו מה לעשות. כשהודעתי לו היום שהושגה הסכמה בין התובע לעורכי הדין שלנו על 95 ימי מאסר, הוא פשוט היה בצער עמוק".
גרודקה תהה כיצד במקרים אחרים של בחורי ישיבה שנעצרו, המערכת הפוליטית והתקשורתית הצליחה לחלץ אותם בתוך ימים ספורים, בעוד במקרה הנוכחי המשפחה נותרה לבדה בשטח למעלה מחודש וחצי.
הרב לוי, שכבר למד את המערכת המשפטית הצבאית על בורייה, הסביר את ההבדל המהותי: "יש שני מסלולים – מסלול משמעתי ומסלול פרקליטותי. במעצר משמעתי, קצין שופט אותך לתקופה של עד 20 יום, ושם הרבה יותר קל ונוח לפעול ולקצר. הבן שלי, בגלל תקופת השתמטות ארוכה של שלוש שנים, נקלע ישירות לתי הדין הצבאיים. בבתי הדין זה כבר סרט אחר לחלוטין. הכל אצלם זה לוח שחמט שהם משחקים בו לבד – הפרקליטות היא הארץ, המלכה והמלך, והם קובעים את הכללים".
למרות הסיטואציה המורכבת, הפתיע האב כשסירב להפנות אצבע מאשימה כלפי נציגי הציבור החרדים, ואף יצא להגנתם בצורה נחרצת וחסרת פשרות.
"עם כל הכבוד לפוליטיקאים, יש מציאות שבה פשוט אי אפשר לעשות כלום", הבהיר הרב לוי. "בדיוק כמו שהם נתקלים בממשלה בחומה בצורה של הפרקליטות, בתי המשפט והבג"ץ שעוצרים כל תהליך חקיקה – כך זה גם במערכת המשפט הצבאית. יש גבול למה שהקשרים הפוליטיים יכולים לעשות היום, גם אם הבן של חבר כנסת בעצמו היה נתפס, הם לא היו מצליחים לשחרר אותו בסיטואציה כזו. מי שחושב או חושד בנציגים שלנו שהם לא רוצים בטובת הבנים שלנו – טועה לחלוטין".
הרב לוי, שהצהיר בגאווה כי הצביע לתנועת ש"ס, סיפר בהתרגשות על הביקורים שקיבל בשטח ובתוך כותלי הכלא: "חברי הכנסת עשו וימשיכו לעשות הכל. ח"כ הרב משה אבוטבול נכנס לבן שלי לביקור מיוחד של 20 דקות בתוך הכלא הצבאי. הבן שלי אמר לי: 'אבא, איך שמחתי שהוציאו אותי לרגע מהמובלעת הצבאית הכלאית הזו, ויכולתי לדבר איתו בנחת'. גם ח"כ יצחק גולדקנופף הגיע לבקר אותי אישית בשטח מחוץ לכלא, וסיפר לי על ההתחייבויות של ראש הממשלה בנושא הגיוס".
האב הוסיף מסר נוקב לקראת מערכת הבחירות הבאה: "אני כבר בן חמישים פלוס, ואני אומר פעם ראשונה שאני גאה בנציגים שלנו – אשכנזים, ספרדים וחסידים כאחד. צריכים לתת בהם ובמנהיגי הציבור אמון מלא, אפילו אמון עיוור, ולתת להם לעבוד. הביקורת שמנסה להכניס חיץ בינינו לבינם היא שגויה".
לצד הביקורים של גדולי ישראל בשטח, ובראשם חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלמה מחפוד שישב עמו ארוכות, שיתף הרב לוי בנקודת אור אנושית ומרגשת שחווה מצד תושבי כפר יונה הסמוכה.
"אחרי שראש העיר ביקש שאפנה את האוהל מהאזור, מצאתי בית חם בקהילת 'אלונים' בכפר יונה. גבאי בית הכנסת המסור, הרב יוסף ביטון, פתח בפניי את הדלתות ונתן לי אפשרות להרגיש בנוח, ללמוד שם בין התפילות, וזה פשוט היה הצלה עבורי. חלק מהזמן אירחו אותי אנשים נפלאים בבתים שלהם בכפר יונה".
הקשר הפך כה עמוק, עד שהאב מספר כי "אימץ" שם בן חלופי במקום בנו שנמצא מאחורי הסורגים: "היה שם ילד, הבן של הגבאי, בשם נבו. הוא היה בדיוק לפני הבר מצווה שלו, והקשר המיוחד שנוצר בינינו פשוט עודד ושימח אותי ברגעים הקשים. ליוויתי אותו עד לבר המצווה שלו והייתי איתם יחד בשבת חתן. מדובר בציבור שחושב הפוך ממני לגמרי בנושא הגיוס, אבל למרות חילוקי הדעות, הם גילו אנושיות ומגיע להם מילה טובה ענקית".
הערב, לאחר שהושגו ההסכמות המשפטיות הסופיות, מקפל הרב מאיר לוי את הסטנדר והגמרא, ועוזב את שערי כלא 10 בחזרה לביתו בירושלים, כשהוא מותיר מאחוריו מסר חסר תקדים של חוסן, אמונה ושלום פנימי.
צילום: חיים גולדברג/פלאש 90