ח״כ רוטמן: ״איבדנו חצי שנה בגלל החרם, ההתנגדות של החרדים לחוק הגיוס פוגעת בגוש״

שבוע דרמטי ואינטנסיבי נפתח הבוקר בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת: יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), התארח הבוקר בתוכנית האקטואליה "שמונה אפס אפס" בהגשת משה ארלנגר וישראל כהן, וחשף את מאחורי הקלעים של הלו"ז הצפוף הכולל שישה ימי דיונים מרתוניים בשבועיים הקרובים. במוקד העשייה הפרלמנטרית: החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בראיון התייחס רוטמן לעיכובים הממושכים בחקיקה, למתחים הפנימיים בגוש הימין, למצב הביטחוני והמדיני, ולזירה המשפטית שלדבריו הופקרה במשך שנים.

"הליכוד התנגד שנים, והחרם של החרדים על ההצבעות עלה לנו בחצי שנה"

המגישים ארלנגר וכהן פתחו בשאלה שמטרידה רבים בימין ובציבור החרדי: מדוע החוק החשוב כל כך לפיצול תפקיד היועמ"ש מגיע לשולחן הוועדה רק כעת, לקראת סוף הקדנציה של הממשלה.

"אנחנו במפלגת הציונות הדתית מדברים על פיצול תפקיד היועמ"ש כבר הרבה מאוד שנים, עוד הרבה לפני שנכנסתי לכנסת", השיב ח"כ רוטמן. "לצערנו, במשך שנים ארוכות הייתה התנגדות למהלך הזה דווקא מתוך הליכוד. גם היום יש שם גורמים שלא שקטים לגבי זה בצדק, כי מדובר בתהליך מורכב".

אולם, רוטמן לא חסך ביקורת גם מהשותפות החרדיות וחשף את המחיר הפוליטי ששולם בחודשים האחרונים: "גם אחרי שהמשוכה מול הליכוד הוסרה והחוק אושר בוועדת השרים, החוק היה תקוע במשך חצי שנה שלמה בגלל אותו חרם מפורסם על ההצבעות בכנסת. רק לאחרונה המפלגות החרדיות שחררו את הנושא, אבל איבדנו חצי שנה יקרה מאוד לקדמו". בנוגע לטענת המגישים כי החרם נבע מהתסכול סביב חוק הגיוס, הבהיר רוטמן כי מדובר בטעות אסטרטגית שטלטלה את הספינה של הגוש כולו: "היועצת המשפטית לממשלה פוגעת בציבור החרדי, בקואליציה ובכל דבר אחר, כולל במינוי גופמן או בראש השב"כ. היא עסוקה בעיקר בלפגוע בקואליציה ובציבור. ההתנהלות שלה דרשה טיפול עוד הרבה קודם".

כאשר נשאל לגבי החשש המיידי מפני עתירות לבג"ץ ופסילת החוק, הגיב רוטמן בישירות: "אני מתאר לעצמי שהעתירה לבג"ץ כבר כתובה, העותרים לא מחכים. די ברור לכולם שגם עמדת היועצת המשפטית תהיה לתמוך בעותרים והיא לא תגן על החוק. הם עשו הכל כדי לעכב, אבל זו לא סיבה לא לעשות. אני מקווה מאוד שהממשלה הבאה שתקום תהיה ממשלת המחנה הלאומי".

משבר הגיוס ואיבוד המנדטים בימין: "אסור לשרוף קולות"

בהמשך הראיון, התפתח דיון סביב הקרע הפנימי המסתמן מאז השבעה באוקטובר בין הציבור הדתי-לאומי לציבור החרדי סביב סוגיית הגיוס. כהן וארלנגר הציגו בפני רוטמן את הסקרים המדאיגים המראים כי 6-7 מפלגות ימין קטנות מתכוונות להתמודד, דבר שעלול להוביל לאובדן יקר של 7-8 מנדטים למחנה הלאומי.

"במדינה חופשית אין לנו יכולת או כוונה למנוע מאנשים להתמודד". "כשמדובר בשישה או שבעה גורמים שכל אחד מהם עלול לשרוף קולות, זו בעיה גדולה בהרבה ממפלגת הציונות הדתית". רוטמן קרא לאותם גורמים פוליטיים לגלות אחריות: "אני מקווה שאנשים יראו את הסקרים וישכילו לחבור למי שיכול למקסם איתם את הקולות בהשתלבות במסגרות הקיימות, ולא לזרוק את הקולות הללו לפח".

בנוגע למשבר חוק הגיוס, טען רוטמן כי "המציאות שבה יש היום הסכמה לקדם את החוק ודווקא נציגי הציבור החרדי אומרים לא, היא בעיניי טעות שפוגעת גם בציבור החרדי וגם בגוש". עם זאת, הוא ביקש להזכיר את השותפות העמוקה ואת דבריו ההיסטוריים של מנהיג הציבור הליטאי, מרן הרב שך זצ"ל: "סוגיית הזהות היהודית של המדינה היא קריטית לכל המחנה – חרדים, דתיים ומסורתיים. כולנו צריכים לזכור את נאום השפנים והחזירים המפורסם של הרב שך. גם אם יש כדאיות פוליטית כזו או אחרת בצד השני, וגם אם ראשי מפלגות מהמרכז-שמאל מוכנים להבטיח עכשיו לחרדים הרים וגבעות רק בשביל להפיל את נתניהו – הזהות היהודית של המדינה היא פיקוח נפש של כלל ישראל וצריך להתייחס אליה כך".

רוטמן הסכים עם המגישים כי הזירה המשפטית הופקרה על ידי הציבור החרדי במשך שנים רבות, למרות שהם היו הראשונים לזהות את הסכנות שבפסיקות בג"ץ. המגיש משה ארלנגר סיכם את הנקודה ואמר כי שליחת ארגונים חרדיים עם תקציב זעום לעמוד מול ארגוני שמאל הממומנים על ידי ממשלות זרות היא הפקרת הזירה, ורוטמן הסכים ואף שיתף כי עוד בשנת 2014, בטרם נבחרו לכנסת, הגישו הוא ויו"ר מפלגתו בצלאל סמוטריץ' עתירות ובקשות יחד כדי להגן משפטית על עולם הישיבות מפני פגיעה אנושה של בית המשפט.

הזירה הבינלאומית והביטחונית: "המצב בלבנון מורכב – לטובתנו"

בראיון התייחס יו"ר ועדת החוקה לסערה התקשורתית סביב אירועי האלימות ביהודה ושומרון בסוף השבוע. רוטמן טען כי כלי תקשורת בשמאל ובעולם עושים על כך סיבוב פוליטי מכוון: "מבחינתם אין שום הבדל בין חייל שפגע בילד עקב טעות בזיהוי במהלך לוחמה, לבין סתם בריונות ועבריינות שצריכה להיות מטופלת במישור המשטרתי". הוא הגדיר את תופעת נוער הגבעות האלים כעניין של משטרה ורווחה: "כמו שיש אנשים אלימים ומהומות ברחובות תל אביב או פתח תקווה, יש נערים אלימים וזה צריך לקבל טיפול משטרתי רגיל, ולא להפוך לאירוע ביטחוני שלוקח אותנו למחוזות אחרים".

כשנשאל על הסנקציות ואיסורי הכניסה שמטילות מדינות באירופה (כמו אירלנד) על השרים סמוטריץ' ובן גביר, פסק רוטמן בנחרצות: "מדובר באנטישמיות פשוטה, בואו נשים את הדברים על השולחן". "אם התבטאויות הן עילה לסנקציות, איך יכול להיות שאותם מקומות מקבלים באהדה את מכחיש השואה אבו מאזן ועושים בעיות לסמוטריץ'? אף אחד לא קונה את הבלוף הזה. עשיו שונא ליעקב וצריך להתמודד עם זה בעיקר דרך בניית העוצמה הכלכלית, הצבאית והמדינית של ישראל, כדי שיפחדו להתעסק איתנו".

לסיום, ניתח רוטמן את המצב הביטחוני בצפון ובאיראן, ודחה את תחושות הדשדוש בציבור בעקבות רחפני הנפץ והבשורות הקשות מסוף השבוע: "עם תחושות קשה להתווכח, אבל המציאות והעובדות בשטח מראות שחיזבאללה היום הרבה יותר חלש ממה שהיה לפני ארבע שנים". "בסוף הקדנציה של הממשלה הקודמת הופעלו לחצים על ישראל לתת שדות גז ללבנון בשליטת חיזבאללה, והיום הלחץ מופעל על ממשלת לבנון, וצה"ל נמצא עמוק בפנים". רוטמן סיכם באופטימיות: "אנחנו עובדים לגרוע יכולות מהאויבים בכל החזיתות. בניגוד לעבר, האויבים מאבדים שטח ומבינים שממתקפות הם לא יוצאים מורווחים. אנחנו נחזיר את מדינת ישראל במקום הרבה יותר בטוח".