המערכת הפוליטית החרדית נמצאת באחת מנקודות השפל והרתיחה הגדולות ביותר שידעה, כאשר ברקע מרחפות גזירות הגיוס, הקפאת התקציבים והבחירות הקרבות. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, יו"ר סיעת דגל התורה, העניק ראיון ליעקב גרודקה בתוכנית "המהדורה המרכזית" ברדיו 'קול ברמה'. פינדרוס לא היסס להודות בכישלון הפוליטי במבחן התוצאה, שרטט את קווי ההגנה הפוליטיים לשבועות הקרובים, ויצא במתקפה אידיאולוגית נגד הקולות הקוראים לשינוי מבני במפלגות החרדיות או לזליגה פוליטית למחוזות אחרים.
בפתח הראיון לא ניסה פינדרוס לייפות את המציאות הקשה בשטח. כשנשאל על ידי גרודקה לשלומו, השיב בכאב: "בסדר? לא הייתי אומר. הסיטואציה לא קלה. יהודים בגלות תמיד אמרו שיהיה בסדר, והיו גלויות חמורות יותר, אבל אני לא חי אלף שנים. בכמה עשורים שאני חי, אני לא זוכר תקופה כל כך קשה לציבור החרדי ולעולם התורה, ומתקפה חריפה כל כך".
"כל לומד תורה מגיל 18 ועד גיל 28-29 מסתובב כיום בתחושה של נרדפות", תיאר פינדרוס את המצב המשפטי והכלכלי הקשה בשטח. "לוקחים מאנשים זכויות, הכל נמצא בעיקולים ובבעיות בבנקים. אלו תקופות לא פשוטות בכלל". פינדרוס סירב להתחמק מהאחריות הרובצת על נציגי הציבור והודה ביושר: "לא הצלחנו בארבע השנים האלה לעשות את הדבר הזה בצורה חד-משמעית. יש תירוצים למכביר, אבל במבחן התוצאה יש כרגע בעיה, ובעיה קשה".
גרודקה עימת את פינדרוס עם הניסיונות הנוכחיים בכנסת לקדם את חוק יסוד לימוד התורה, לצד חוק שיקפיא את מעצרי תלמידי הישיבות לשלושה חודשים, ותהה האם לא עדיף לתת למצב להגיע לפיצוץ ורתיחה כדי להביא לתיקון שורשי ולא לפלסטר זמני.
"ברור לכולם שבסיטואציה הקיימת כרגע אין פתרון סופי", השיב פינדרוס מתוך תפיסת עולמה של הנהגת דגל התורה. "דעתם של גדולי ישראל כבר לפחות שני עשורים היא שאין פתרון סופי לסוגיה הזו מול מדינת ישראל, ותמיד זה יהיה פתרון זמני. מה שאנחנו צריכים לעשות בשבועיים שנותרו לפעילות הוועדה, זה לעשות את המקסימום כדי להחזיר קצת את כבודם של לומדי התורה ולהקל עליהם כמה שאפשר. מול מנגנון שהוא לא הכנסת – אלא המערכת המשפטית – צריך להילחם על המקסימום. ועצם זה שהגופים האלה מופיעים מול החוקים הללו וצועקים גוואלד שזה לא משפטי, מראה לנו שאנחנו צועדים בכיוון הנכון".
בהתייחסו לספינים הקבועים לקראת מערכות בחירות על הקמת מפלגות חרדיות חדשות או על אכזבה מצד אלפי מצביעים, הדגיש פינדרוס כי כוחו של הציבור החרדי טמון אך ורק בציות להנהגה הרוחנית, ושלל לחלוטין אימוץ של מודלים חילוניים.
"הציבור החרדי, והעובדה שעולם התורה פורח ומצליח כיום, נמצא איפה שהוא נמצא רק בגלל שיש לו הנהגה ברורה שהולכת איתו לאורך כל 75 השנים האחרונות", קבע פינדרוס. "כל הרעיונות האלה של 'בוא נהיה ככל העמים' ונעשה פריימריז כמו בליכוד או במפלגות אחרות – זה חמוד ונחמד, אבל זה בכלל לא הנושא מול האתגרים שלנו". הוא הוסיף כי "אין תחליף לניסיון של האנשים שנמצאים שם. נכון שצריכה להיות יותר מעורבות וחיבור של הציבור לתוך המפלגות, ואני בעצמי הצעתי הצעות כאלו לפני שני עשורים, אבל מעולם לא הצעתי פריימריז פתוחים. איפה שאחרים נכשלו, אנחנו לא צריכים להעתיק. כשמסתכלים על התמונה הכללית של מערכות החינוך והישיבות לתפארת, ההצלחה היא מדהימה, ודווקא בגלל שהתרגלנו לטוב – כל כך קשה לנו עם המציאות הנוכחית".
בסיום הריאיון התייחס פינדרוס לתופעת הזליגה של קולות חרדיים, בעיקר בקרב נוער שוליים או קבוצות מסוימות, לכיוון מפלגתו של איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), והבהיר מהי ההגדרה המהותית של אדם חרדי.
"תמיד היו קבוצות של אנשים שזלגו למפלגות כאלו או אחרות, גם כשאני הייתי ילד", הרגיע פינדרוס, אך עבר להגדרה נוקבת: "בסופו של דבר, הבסיס של האדם החרדי הוא שהוא חלק מקבוצה, ולקבוצה הזו יש מנהיג – פעם זה אדמו"ר, פעם ראש הישיבה שלו ופעם הרב שלו. ככה בנויה החברה החרדית, זה המבנה המהותי שלה וזה לא מתמצה רק בלבוש החיצוני. לכן, גם אם אדם חובש כיפה שחורה לראשו, אבל הוא מחליט שהוא לא חלק מהקבוצה ולא נשמע למנהיגיה – המעשה הזה פשוט לא משאיר אותו חרדי".
ח"כ יצחק פינדרוס | צילום: חיים גולדברג/פלאש90