ח"כ חסון: "החרמות נגד החרדים יביאו לחורבן בית שלישי, גם אצל הדרוזים הדתיים פטורים מגיוס"

בזמן שהשיח הציבורי סביב סוגיית גיוס החרדים ועולם התורה מגיע לטמפרטורות גבוהות, קול מפתיע במיוחד נשמע השבוע מעל בימת הכנסת ובאולפן "אחת בצהריים". חבר הכנסת הדרוזי אכרם חסון (הימין הממלכתי) נשא מניפסט חריף נגד תופעות החרם והשנאה כלפי הציבור החרדי, והציב מראה נוקבת מול פוליטיקאים יהודים המנסים, לדבריו, לקושש קולות על גבו של המגזר.

בריאיון מיוחד שהעניק למגישים נתן משי ואבי גדלוביץ', הסביר ח"כ חסון – שנכנס לכנסת מטעם מפלגתו של שר החוץ גדעון סער – את המניעים מאחורי נאומו הסוער, פירט על פטור הגיוס הקיים גם בעדה הדרוזית לאנשי דת, ותקף את התערבותה של היועצת המשפטית לממשלה בוועדת הכספים.

"אינטרסים אישיים וכיסאות: עושים הון פוליטי על חשבון החרדים"

"זה לא מקרה ראשון ולא הפעם הראשונה שאני משמיע את הדברים האלה", פתח ח"כ חסון את דבריו כשהתבקש להסביר מה חולל את המניפסט שלו בכנסת. "אני רואה שבתקופה האחרונה נושא החרדים והדתיים הפך להיות 'באופנה' אצל פוליטיקאים מסוימים. הם רוצים לעשות הון פוליטי ולקבל כיסא על חשבון המגזר החרדי, ולצערי הרב, חלק מהעם מקשיב להם והולך באותו קו שגוי. כולם כאן אחים, אנחנו מדינה אחת. חרמות ושנאת חינם יביאו לחורבן בית שלישי".

המגישים תהו כיצד הוא מסביר את העובדה שדווקא חברי כנסת יהודים אינם מגלים את אותה הבנה והכלה כלפי עולם התורה, וחסון השיב מתוך זווית ראייה רחבה המושפעת גם מתפקידו כדובר ערבית רהוטה המבצע הסברה מול רשתות זרות: "הם פשוט מחפשים הון פוליטי. אני אומר למנהיגי המפלגות האלה: תבואו איתי יום אחד, תיכנסו איתי לשידורים באל-ג'זירה, באל-ערביה, בסקיי ניוז בערבית או ב-BBC בערבית, ותשמעו את השנאה היוקדת שיש שם לכלל מדינת ישראל. האויבים שלנו בחוץ לא מבחינים בין אשכנזי לספרדי, בין שמאל לימין, ובין דרוזי ליהודי. הם שונאים את כל הישראלים באופן שווה. בזמן שאנחנו נמצאים בתוך בועה של טרור ואנשים רוצים לחסל את המדינה, לא ייתכן שנלחם באחים שלנו מבפנים. אנחנו חייבים לעמוד על המשמר ולהיות גוף אחד".

"גם הדרוזים הדתיים פטורים מגיוס מאז 1956"

ח"כ חסון יצר גזירה שווה מרתקת בין הציבור החרדי לבין הציבור הדתי בתוך העדה הדרוזית, וחשף פרטים היסטוריים על חוק הגיוס בעדתו: "אני אדם שמעריך ומכבד אנשי דת מכל אמונה. אצלנו, בני העדה הדרוזית, חל חוק גיוס חובה החל משנת 1956. אולם באותה שנה נקבע במפורש כי הדתיים הדרוזים – הצעירים והמבוגרים כאחד – פטורים לחלוטין משירות בצה"ל. יש אילוצים דתיים והגבלות דתיות וצריך לכבד אותם. אני לא ראיתי כמרים נוצרים שמשרתים שירות חובה, ולא ראיתי אימאמים מוסלמים בצבא. לעומת זאת, אנחנו רואים אנשי דת מוסלמים קיצוניים במקומות אחרים שרק יודעים ג'יהאד ורצח. לא מתאים לנו לבוא בטענות אל הדתיים שלנו, שעושים עבודה קדושה ותורמים לחברה".

הוא הוסיף והדגיש את התרומה האזרחית של הציבור הדתי בארץ: "הדתיים במדינת ישראל הקימו מפעלים מצילי חיים כמו יד שרה שעוזרת לכל האזרחים, איחוד הצלה וזק"א שעושים עבודת קודש בשטח. אפשר למצוא פתרונות ומסלולים טובים ומכובדים בצורה אחראית, אבל אסור לבוא בכפייה. אני לא יכול לחייב אדם דתי להיכנס לטנק עם אישה. זה בניגוד מוחלט לאמונה שלו. למה שננסה לשנות אמונות של אנשים?". חסון אף יצא נגד הסטיגמה של 'אוכלי חינם': "אנשים מדברים בלי אחריות ובלי לבדוק נתונים. הציבור הדתי במדינת ישראל נמצא ברמה הסוציו-אקונומית הכי נמוכה שיש, אז על מה הם מדברים?".

"היועמ"שית לא תנהל את המדינה – אנחנו הריבון"

כחבר ועדת הכספים וכיושב ראש ועדת המשנה להשכלה גבוהה, התבקש ח"כ חסון לחוות את דעתו על הנחיותיה האחרונות של היועצת המשפטית לממשלה לפגוע באישור סעיף 46 (הטבות מס) לעמותות חרדיות, ובפרט לישיבות וכוללים.

חסון הביע עמדה נחרצת נגד המהלך: "דעתי ברורה מאוד. גם לדתיים מגיע ליהנות מסעיף 46. אנחנו מדברים כאן על חוק עמותות כללי, ולא משנה מי מקים את העמותה – אסור לנו בשום אופן לעשות איפה ואיפה. מעבר לכך, אסור לנו לתת ליועצת המשפטית לממשלה לנהל את המדינה. התפקיד שלה הוא לייעץ לממשלת ישראל בלבד. היא לא יכולה להחליף את הממשלה והיא לא גוף פוליטי שנמצא מעליה. חברי הכנסת הם הריבון, ואנחנו אלו שצריכים להחליט. בוועדת הכספים ובוועדת החינוך אנחנו תומכים בלימודים לחרדים ובכל דבר שיכול לקדם אותם, לפתח אותם ולהעניק להם נקודת זינוק שווה, ללא כפייה. כל מי שמשתמש בכפייה הזו נגד החרדים והדתיים – בסופו של דבר ייפול".

העתיד הפוליטי: "אני אדם נאמן, אשב עם השר סער ונחליט"

בסיום השיחה התייחס חסון לעתידו הפוליטי, על רקע החלטתו של יו"ר מפלגתו גדעון סער לחבור לליכוד, והמורכבות הכרוכה בהתמודדות בתוך המפלגה הגדולה: "שר החוץ סער החליט שנלך ביחד עם הליכוד, אבל בינתיים עדיין אין תקנות ברורות לפריימריז. אני לא הגעתי מתוך הליכוד אלא באתי מבחוץ, ולכן אני לא מכיר את החוקים הפנימיים שלהם שם. זו הקדנציה השלישית שלי בכנסת, ואני יכול להבטיח לכם שאני לא דואג לכיסא שלי ולא עסוק בזה".

לשאלה האם יתמודד בפריימריז במידה ויוקצה לו שריון או משבצת מתאימה, השיב: "אני ארצה להתמודד, אבל השאלה היא אם יאפשרו לי להתמודד על המשבצת שלי. אם יבואו ויגידו לי 'תביא 20 אלף מתפקדים ותומכים בליכוד' – זה יהיה קשה מאוד, כי לא הייתי חלק מהמערכת הזו. במידה וזה לא יסתייע, אני אדם מאוד מסור ונאמן; אשב עם השר סער, נשמע את הדברים, נבחן את התמונה הכוללת ואז נקבל החלטה. אני מאמין שכל אדם ששותף לערכים שלי יכול לייצג אותי בכנסת, זה לא חייב להיות רק אני. מי שחושב שאין לו תחליף, שילך לבקר בבית הקברות ויראה כמה מחליפים יש שם לכולם".