נציג הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אילן בומבך, מביע תרעומת קשה על כך שאנשים שהביעו תמיכה מפורשת בטרור אינם עומדים לדין פלילי. בומבך מצביע על סמי אבו שחאדה, אשר הביע תמיכה, הזדהות ושמחה על הטבח הנורא ב-7 באוקטובר מיד לאחר שהתרחש, ותוהה כיצד אדם כזה אינו עצור, אינו נחקר ואינו עומד לדין. לדבריו, "במדינה כמו ארצות הברית אדם כזה היה יושב בכלא מזמן". בומבך מתאר את האבסורד בכך שבדמוקרטיה הישראלית דנים אם להעניק לו מקום בכנסת, בשעה שסגן ניצב אודי רונן, ראש מדור הסתה במשטרה, מראה כיצד כובלים את ידיו בטיפול במקרי הסתה מובהקים. הוא מותח ביקורת חריפה על היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה על כך שאינן יוזמות חקירות פליליות בנחישות ופועלות כמי שקפאה על שמריה.
בומבך מדגיש כי סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת קובע בצורה מפורשת שרשימה שתומכת בטרור לא תבוא בשערי הכנסת. לדבריו, הוצגו ראיות מפורשות לכך שעמותת 4OC הקשורה למפלגת רע"ם העבירה תמיכה כלכלית לארגון חמאס, כפי שנקבע על ידי משרד המשפטים ובית המשפט המחוזי. בנוסף, הוא מתריע מפני הבלגה מול עלילות דם שמופצות נגד חיילי צה"ל וממשלת ישראל בטענות כאילו מבוצע ג'נוסייד – עלילות שעוברות מתחת לרדאר, מלבות את האנטישמיות בעולם ואינן מטופלות בנחישות. בומבך מציג סקירה היסטורית ומזכיר כי עוד בשנות ה-60, לפני שנחקק סעיף 7א בשנת 1985, פסל השופט זוסמן את עמותת "אל-ארד" מכוח המשפט הטבעי ועיקרון הדמוקרטיה המתגוננת, בעוד כיום בית המשפט העליון הפעיל אמות מידה מחמירות מדי והכשיר בעבר תומכי טרור מובהקים כמו עזמי בשארה והיבא יזבק.
לדברי עו"ד בומבך, המציאות כיום חמורה בהרבה מבעבר בשל שני אלמנטים מרכזיים: ראשית, מדינת ישראל נמצאת בתקופת מלחמה קיומית ונלחמת על חייה במספר חזיתות פתוחות, ולכן בית המשפט העליון והיועצת המשפטית חייבים להבין שהם "חיים בתוך עמם" ולא באו"ם. שנית, מדובר באיום מוחשי שלפיו גורמים אלו לא רק ייכנסו לכנסת, אלא יהפכו לשרים ולשותפים פעילים בממשלה שיקים "גוש השינוי", כפי שהצהיר אחמד טיבי. בומבך מזהיר כי קבלת ההחלטה בבג"ץ תהיה מאוחרת מדי אם ימתינו עד לשלב הרכבת הממשלה. הוא מוסיף כי נציגיהם של יאיר לפיד ונפתלי בנט נמנעו מלהשתתף בהצבעות על פסילת רשימות אלו בוועדת הבחירות, דבר המלמד לשיטתו על כוונותיהם לגבי זהות השותפים בקואליציה ביום שאחרי.
עו"ד אילן בומבך | צילום: יונתן סינדל/Flash90