רבקה, אחותה של שרה, שטרם התקבלה לסמינר שאליו שובצה על ידי העירייה, סיפרה ליעקב גרודקה ב"המהדורה המרכזית" ב'קול ברמה' על המאבק הכואב של משפחתה:
"בחודשיים האחרונים ההורים שלי במקום לעסוק בנופש ובחופש, עוסקים רק בכאב הזה. זורקים אותם ממקום למקום. למה אחותי, בחורה טובה ומצטיינת, צריכה להישאר בבית ולא לדעת לאן היא הולכת? למה אמא שלי צריכה לבכות?"
לדבריה, לאחר שהעירייה אישרה את שיבוצה של שרה בסמינר, הגיעה האם למוסד כדי להסדיר את התשלום, אך לטענתה המנהלת אמרה לה: "הבת שלך לא מתאימה לסמינר, אל תתקרבי לפה יותר".
"המקרה מוכר לכל רבני העיר, לנציגי הציבור, לעירייה ולמשרד החינוך, ואף אחד לא מצליח לסייע לנו. סגן ראש העיר דודי זלץ ומנהל המחוז החרדי במשרד החינוך שי קלדרון מנסים לסייע, אבל המנהלת אמרה שהיא לא מוכנה בשום אופן לקבל את השיבוץ של העירייה."
רבקה טוענת כי למשפחה נאמר במפורש שהסיבה לדחייה היא מוצאה הספרדי של שרה: "אמרו לנו בפה מלא שלא מקבלים אותה כי היא ספרדיה. העירייה שיבצה אותה בסמינר האשכנזי הזה כי החברות שלה הלכו לשם, כי זה המקום שהכי מתאים לה וזה הסגנון שלה."
ועכשיו, כשנותרו עשרה ימים בלבד לפתיחת שנת הלימודים, שרה עדיין לא יודעת לאן תלך.
"היא יושבת ובוכה, אין לה מה לעשות. זה לא הגיוני שבחורות איכותיות נתקעות בגלל שם המשפחה שלהן. אם היא הייתה אשכנזייה, היא הייתה נכנסת לסמינר הכי טוב בעשירייה הראשונה."
האם גם הפעם תלמידה תישאר בבית רק בגלל שם משפחתה?
אילוסטרציה. צילום: יונתן סינדל/פלאש 90