"היו סימנים ברורים": אמיר בוחבוט חושף את המחדל המודיעיני בליל 7 באוקטובר

פרטים חדשים על ההיערכות של חמאס לקראת מתקפת 7 באוקטובר נחשפו היום, לאחר שהצנזורה הצבאית התירה לפרסום מידע שנאסר בעבר. בריאיון לתוכנית "המהדורה המרכזית" בהגשת יעקב גרודקה, סיפר ד"ר אמיר בוחבוט, פרשן וואלה לענייני צבא וביטחון, כי בין הפרטים שאושרו לפרסום נמצאים ירידת מוחמד דף למנהרות, פתיחת בורות שיגור ושינויים במערך התצפיות והתקשורת של חמאס בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר.

בוחבוט סיפר כי כבר לפני זמן רב העביר לצנזורה טקסט מפורט שעסק בסימנים המעידים שהופיעו בלילה שקדם לטבח, אך חלקים ממנו נפסלו לפרסום. "היום יצרו איתי קשר מהצנזורה ואמרו לי שזה מותר לפרסום", סיפר. לדבריו, הפרסום החדש מצביע על כך ש"היו סימנים מעידים רבים על מה שקורה ברצועת עזה".

"כשהיום מחברים את הנקודות, מבינים את העיוורון"

לדברי בוחבוט, בחינה בדיעבד של המידע שהצטבר מעלה תמונה קשה של כשל בחיבור הנתונים ובהבנת משמעותם. הוא ציין כי בתחקירים שנערכו לאחר המתקפה בצה"ל ובשב"כ התגלו פערים נוספים, וכי חלק מהכשלים נבעו מהטיות פסיכולוגיות ומגודש מידע.

בוחבוט התייחס גם לאווירה ששררה בישראל בתקופה שקדמה למתקפה. לדבריו, השיח הביטחוני התמקד בהסדרה מול חמאס, בכספים שנכנסו לרצועה ובהגדלת מספר הפועלים הפלסטינים, ולא בהיערכות למלחמה רחבת היקף.

הוא הזכיר כי בהערכת המצב שנערכה בשבוע שקדם ל-7 באוקטובר, איש לא הציג תרחיש שלפיו ישראל עומדת בפני מלחמה וכיבוש של רצועת עזה.

"הכרנו את האויב, ידענו שהוא מתאמן – אבל לא נערכנו"

כשנשאל האם ניתן להצביע על אדם מסוים שאחראי למחדל, השיב בוחבוט כי מעבר למידע שאינו יכול לפרסם, השאלה המרכזית היא כיצד המערכת לא הצליחה לתרגם את המידע שהיה ברשותה להיערכות מבצעית מתאימה.

הוא הזכיר את תוכנית "חומת יריחו", את אימוני חמאס ואת היכולות שהארגון הציג לאורך השנים. לדבריו, ישראל ידעה שחמאס מתאמן על תקיפת מוצבים, חטיפת חיילים וחדירה לשטח ישראל, ואף הכירה את יכולותיו הימיות והקרקעיות.

"ידענו את הכול", הדגיש. "אז איך הדרג המטכ"לי לא העמיד תוכנית שיודעת לעבור מאפס למאה, בהינתן מצב שבו יש לך עשרות מוקדים?"

בוחבוט התייחס גם להפעלת צוות "טקילה" בליל המתקפה, שלדבריו התבססה על הערכת איום של חדירה נקודתית של חוליה אחת או שתיים – ולא על מתקפה בהיקף של אלפי מחבלים.

"לקח זמן בכלל לעכל את גודל האירוע"

אחד הנתונים שממחישים את עומק ההפתעה, לדבריו, הוא הפער בין היקף המתקפה בפועל לבין ההערכות והדיווחים הראשוניים ביום הטבח.

בוחבוט ציין כי לפי הערכתו, הפרסומים ביום 7 באוקטובר דיברו על כ-100 עד 150 מחבלים שחדרו לישראל, ואילו ביום שלאחר מכן עדיין דובר על מאות בודדות. "לקח זמן בכלל לעכל את גודל האירוע", אמר.

הוא הדגיש שלא מדובר רק בהפתעה מעצם החדירה, אלא בכשל עמוק יותר: "אף אחד לא העלה על דעתו בכלל שזה אפשרי".

"איך אף אחד לא חיבר את הנקודות?"

בהמשך הציג בוחבוט שורה של אירועים שהתרחשו לאורך השנים בגבול הרצועה, שלדבריו היו צריכים להדליק נורות אזהרה. בין היתר הזכיר את הריגתו של הלוחם בראל חדריה שמואלי מירי מחבל דרך חרך בגדר, ואת ההפגנות ההמוניות לאורך הגבול, שבמהלכן נוצרו שוב ושוב מתיחויות ביטחוניות.

הוא סיפר כי לפני יותר מעשור, כשהוזמן לאוגדת עזה על ידי מי שהיה אז מפקד האוגדה, יהודה פוקס, הוצגו בפניו שינויים שנועדו להתמודד עם אפשרות של התפרצות המפגינים לתוך שטח ישראל. לדבריו, פוקס אף פנה למשטרה בדרישה להעביר אמצעי לחימה מתאימים לתחנת המשטרה בשדרות.

"אני לא באמת האמנתי לו", הודה בוחבוט, אך הוסיף כי בדיעבד הבין עד כמה מפקד האוגדה זיהה נכון את הסכנה.

בוחבוט גילה כי גם ב-6 באוקטובר, יום לפני המתקפה, הגיע לגבול הרצועה כדי לראות את העבודות באזור נחל עוז, לאחר ששמע על הנחת קוביות בטון במקום. הוא אף פרסם ביקורת ברשתות החברתיות על מה שתיאר כהכלה מצד צה"ל.

לקראת סיום הריאיון ביקש בוחבוט להדגיש כי הסיפור אינו מסתכם בסימן מודיעיני אחד שלא זוהה, אלא בשורה ארוכה של נתונים ואירועים שלא התחברו לכדי תמונת איום ברורה. "הייתה פה הפתעה בסיסית", סיכם למעשה את הכשל שהוביל לאסון 7 באוקטובר.