
חבר הכנסת משה רוזנטל מדגל התורה, שנכנס לאחרונה לכנסת, התייחס בריאיון ל״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן לאפשרות של הקמת ממשלה עם גוש השינוי, ולשיחות המתנהלות סביב האפשרות לצירוף המפלגות החרדיות למהלך.
רוזנטל הבהיר כי מבחינת דגל התורה, הסוגיה המרכזית שעל הפרק היא הסדרת מעמדם של לומדי התורה. לדבריו, הדרישה היא להחזיר את מעמדם של בחורי הישיבות למצב שבו יוכלו להמשיך ללמוד ללא חשש ממעצרים ומהגבלות, עד לגיבוש הסדר קבוע.
רוזנטל הסביר כי מבחינת המפלגות החרדיות, לא ניתן להמתין עד להעברת חוק גיוס מלא, ויש צורך בהסדר ביניים מיידי שייכנס לתוקף עוד לפני השבעת הממשלה.
לדבריו, מדובר בהסדר לתקופה של שנה או שנה וחצי, שבמהלכה יוחזר המצב לקדמותו בכל הנוגע למעמדם של בני הישיבות.
הוא הדגיש כי ההסדר חייב לכלול התחייבות ברורה: ״אין סנקציות, אין מעצרים, אין הגבלות״.
אחד התנאים המרכזיים שהציג רוזנטל נוגע לא רק להסכמות הפוליטיות, אלא גם לגיבוי המשפטי שלהן. לדבריו, החרדים דורשים לוודא שההסדר הזמני לא ייפסל בהמשך על ידי בג״ץ.
רוזנטל הבהיר כי מבחינתם לא די בהבטחות של שותפים קואליציוניים, ויש צורך בהבנות שיבטיחו את יציבות ההסדר.
״בלי ערבות מלאה אנחנו לא ניכנס, אנחנו לא תמימים״, אמר.
רוזנטל התייחס גם לשאלה מה יקרה אם לאחר תקופת הביניים לא יושלם חוק גיוס שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות.
לדבריו, דגל התורה לא מתכוונת להישאר בממשלה אם ההתחייבויות לא ימומשו. הוא הזכיר כי זו גם הייתה עמדתו של מרן הרב דב לנדו, שלפיה אם לא יושג ההסדר הנדרש – יש לפרוש מהממשלה.
״אם לא יתנו… נצא מהממשלה. אין משחקים״, הבהיר.
מלבד סוגיית מעמדם של בני הישיבות, רוזנטל ציין כי במסגרת השיחות נבחנות גם סוגיות נוספות הנוגעות לאורח החיים החרדי ולזהותה היהודית של המדינה.
בין הנושאים שהזכיר: שמירת השבת, החינוך החרדי, ענייני דת ומדינה, רווחה ונושאים נוספים הקשורים לסטטוס קוו.
לדבריו, מבחינת המפלגות החרדיות, לא מדובר רק בהסדר נקודתי בסוגיית הגיוס, אלא במכלול התחייבויות שיידרשו מכל שותף פוטנציאלי.
אחת החשיפות המרכזיות בריאיון נגעה לעמדה הפנימית בדגל התורה ביחס לאפשרות של מהלך פוליטי עם גוש השינוי.
רוזנטל אמר כי קיימת תמימות דעים במפלגה סביב עצם בחינת האפשרות, וכי אם יוצגו התנאים הנדרשים, ההצעה תובא להכרעת גדולי הדור.
עם זאת, הוא הדגיש כי אין מדובר בהחלטה סופית להצטרף לממשלה, וכי ההכרעה נתונה בידי ההנהגה הרוחנית.
כשנשאל מה הסיכוי שהמהלך אכן ייצא לפועל, השיב רוזנטל כי להערכתו מדובר בסיכויים של 50-50.
לדבריו, גם בגוש השינוי עדיין אין תמימות דעים מלאה באשר למהלך, והצדדים ממתינים להתבהרות המפה הפוליטית ולגיבוש ההסכמות בין הגורמים השונים.
רוזנטל ציין כי המפלגות החרדיות נמצאות בשלב זה ״על הגדר״, ובוחנות את האפשרויות ואת ההצעות שיונחו בפניהן.
בהמשך הריאיון נשאל רוזנטל על ההבדלים בין הצעת חוק הגיוס של אביגדור ליברמן משנת 2018 לבין המתווים שהציגו גורמים אחרים בגוש השינוי, ובהם גדי איזנקוט.
רוזנטל השיב כי כל הצעה שתונח על השולחן תיבחן לגופה, וכי אם וכאשר יתגבש מתווה מעשי, הוא יובא בפני גדולי הדור להכרעה.
הוא שב והדגיש כי מעבר לנוסח החוק עצמו, השאלה המרכזית מבחינתם היא האם ניתן יהיה להבטיח את מעמדם של בני הישיבות ואת יציבות ההסדר מבחינה משפטית.
לקראת סיום הריאיון התייחס רוזנטל גם למציאות בשטח ולחשש מפני המשך מעצרי בחורי ישיבות והעימותים סביב סוגיית הגיוס.
לדבריו, המראות של מעצרים ואלימות הם מציאות קשה וכואבת, ולכן יש צורך למצוא פתרון שימנע את המשך הפגיעה בבני הישיבות.
רוזנטל הבהיר כי גם אם יתקדמו המגעים הפוליטיים, המטרה מבחינתו היא להבטיח את המשך לימוד התורה ואת מעמדה של היהדות במדינה.
ח״כ משה רוזנטל. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90