"בג"ץ ימצא את הדרך לפסול גם חוקי יסוד": עו"ד זלמן בלאק על חוק לימוד תורה

חוק יסוד לימוד תורה שעבר הלילה בקריאה אחרונה, עורר סערה ציבורית ופוליטית רחבה, אך האם הוא באמת מהווה את הפתרון המשפטי שיגן על לומדי התורה מפני התערבות שיפוטית? בראיון לתוכנית 'שמונה אפס אפס' בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן ברדיו קול ברמה, הציג עורך הדין זלמן בלאק, המייצג גופים חרדיים בעתירות בבג"ץ, עמדה משפטית מפוכחת ומסויגת במיוחד.

"החוק הזה עוזר במובנים הצהרתיים ועקרוניים, לא במובן הקונקרטי המיידי", הבהיר עו"ד בלאק בפתח דבריו. "זה לא שהוא פותר לנו כרגע בעיה קיימת. הרעיון שעומד מאחוריו הוא לייצר חוק יסוד שייתן משקל נגד ויוכל להסביר את נושא הגיוס אל מול עקרון השוויון, שבשמו פסל בג"ץ את חוקי הגיוס הקודמים".

עם זאת, בלאק מודה כי הוא אינו שותף לאופטימיות הכללית בציבור החרדי לגבי המהלך. "הרעיון הוא לייצר חוק יסוד מול חוק יסוד, אבל אני אישית לא מאמין גדול בזה. מי שמכיר את המערכת מבין שבג"ץ כבר פתח מזמן את הפתח להתערבות בחוקי יסוד, כפי שראינו למשל סביב עילת הסבירות. הפרה הקדושה הזו כבר אינה קיימת, והשופטים נוגעים בהרכב חוקי היסוד ללא היסוס".

"בג"ץ תמיד ימצא את האיזון שיאפשר לו לפסול"

במהלך הראיון נשאל עו"ד בלאק האם ישנו בסיס לחשש שבג"ץ יבחר לפסול בצורה אקטיבית חוק יסוד שיעגן את מעמד לומדי התורה. לשיטתו, התשובה לכך ברורה וכמעט בלתי נמנעת.

"בג"ץ, באופן סיסטמטי, יודע למצוא את הדרך המשפטית לעגל פינות. גם אם מדובר בחוק יסוד שלא נוח להם איתו, הם ימצאו את הנתיב להתערב. בדיון האחרון הם כבר הצהירו בצורה די מפורשת שהם מוסמכים להתערב בחוקי יסוד".

הוא הוסיף כי גם אם השופטים לא יבטלו את החוק לחלוטין, הם ישתמשו בכלים פרשניים כדי לעקר אותו מתוכן: "הם יקבעו שאמנם לימוד תורה הוא ערך עליון, אך הם אלו שצריכים לקבוע את 'האיזון הראוי' בינו לבין ערכים אחרים. בשורה התחתונה, הם ימצאו את הדרך המשפטית לעבור את המשוכה הזו ולפסול את מה שלא מתיישב עם השקפתם".

לשאלת המגישים מדוע בכל זאת יש מי שרואה בחוק צעד חיובי, השיב בלאק: "יש כאן קביעה עקרונית חשובה בנושא לימוד תורה, ויש מי שמקווה שבכל זאת יהיו שופטים בבג"ץ שירצו לסייע ללומדי התורה וישתמשו בחוק הזה ככלי משפטי תומך. אבל ברמה הפרקטית, קשה לבנות על זה".

חוק מעצר עריקים והוראת השעה: "פוליטית לא קיבלנו תרופה"

נושא נוסף שעלה לדיון הוא חוק מניעת מעצר אריקים. המגישים תהו האם מדובר בחוק בעל שיניים משמעותיות יותר.

"החוק הזה יכול להיות משמעותי יותר, בעיקר מכיוון שמדובר בהוראת שעה קצרת טווח ל-90 יום", הסביר עו"ד בלאק. "עד שהחוק הזה יתחיל לפעול, ועד שיתקפו אותו בבג"ץ ועד שיגיעו לנקודת ההכרעה המשפטית – פרק הזמן של החוק כבר צפוי להסתיים".

בתגובה להערת המגישים כי בג"ץ הוכיח בעבר יכולת לקבל החלטות מהירות מהיום להיום ואפילו בשבתות כשמדובר בנושאים דחופים, השיב בלאק כי הוא מסכים שהמערכת מסוגלת לפעול במהירות שיא כשקיים רצון עז לכך, אך הוסיף כי להבנתו, גם השופטים מבינים בתוך תוכם שמעצרים המוניים אינם הדרך הנכונה לפתרון סוגיית הגיוס.

האם הציבור החרדי זנח את זירת בג"ץ?

בסיום הראיון העלו המגישים את השאלה הכואבת המעסיקה את הרחוב החרדי: האם הציבור החרדי שגה בכך שלא השקיע לאורך השנים משאבים וכוחות בזירה המשפטית ובניסיון להכניס שופטים חרדים למערכת, בניגוד לציבור הדתי-לאומי שהשכיל לעשות זאת?

עו"ד בלאק הציג את המורכבות המובנית של הנושא: "להכניס שופטים חרדים לבג"ץ זה אירוע קשוח מאוד מבחינה דתית והלכתית. שופט שיושב בבג"ץ נדרש לפסוק באופן יומיומי על פי חוקי המדינה, לעיתים קרובות בניגוד מוחלט לאמונתו ולהלכה. זו הסיבה העקרונית שזה לא קרה עד היום".

עם זאת, הוא סיכם בקביעה כי בזירה הפוליטית חל כשל מתמשך: "אין ספק שנציגות חרדית או שופטים בעלי השקפה קרובה היו מסייעים לנו מאוד מאחורי הקלעים במסגרת הדילים השונים שנעשים שם. במבחן התוצאה, הכלים הפוליטיים שבהם השתמשנו בשנים האחרונות לא סיפקו את התרופה והפתרון האמיתי לבעיות של הציבור החרדי במערכת המשפט".