בג"ץ דרש תשובות מהמדינה: האם הסנקציות על עריקים יחולו גם על נשותיהם?

האם בג"ץ יעצור את אחת הגזירות הכלכליות המאיימות ביותר על הזוגות הצעירים במגזר החרדי? בשבועות האחרונים, בעקבות החלטות שיפוטיות והנחיות היועצת המשפטית לממשלה, החלה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להתנות השתתפות של נשים נשואות בהגרלות "דירה בהנחה" (לשעבר מחיר למשתכן) במעמד הצבאי של בעליהן – כך שאם הבעל מוגדר כעריק גיוס, נשללת זכאותה של האישה להשתתף בהגרלה.

נגד ההחלטה הזו הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ על ידי תנועת "אמת ליעקב" וארגון "שמרה". הבוקר, עלתה עורכת הדין רבקה דגן, המייצגת את הארגונים הללו, לראיון אקטואלי בתוכנית "שמונה אפס אפס" עם יקי אדמקר וישראל כהן ברדיו קול ברמה, וחשפה התפתחות מעודדת, הגם שאינה סופית.

ההחלטה: "בג"ץ ראה שיש פה שאלה משפטית, ולא דחה על הסף"

בפתח הראיון עדכנה עו"ד דגן על החלטת הביניים של שופטי בג"ץ, שדרשו מהמדינה לספק הסברים. "קיבלנו החלטה בתיק שבה בג"ץ מורה למדינה, כלומר לרשות מקרקעי ישראל ולמועצת מקרקעי ישראל, לתת תגובה מקדמית – הן לעתירה עצמה והן לבקשה לצו ביניים. כרגע, המשמעות היא שהמדינה מחויבת להגיב עד חודש אוגוסט הקרוב".

המגיש ישראל כהן הגיב במורת רוח על לוח הזמנים הממושך: "יש להם זמן, לוקחים את הזמן. מה בוער? בינתיים עוד אלפי אימהות יצטרכו לשלם כפול, ובגלל הגזירות האלה של מחיר למשתכן, חרדים לא יזכו בדירות ואחרים יזכו".

עו"ד דגן הסבירה כי בית המשפט אמנם לא העניק "צו ארעי" מיידי לעצירת ההגרלה הנוכחית ללא שמיעת הצדדים, אך הדגישה את ההישג הלא-מבוטל בעצם קביעת הדיון: "באחוזים, רוב העתירות שמקודמות כנגד סנקציות על הציבור החרדי נדחות על הסף. בית המשפט לרוב בכלל לא רואה עניין לבירור. כאן, עצם העובדה שהוא לא דחה על הסף, ונתן הוראה למדינה להתייחס לצו הביניים שיקפיא את המצב – מראה שהוא מבין שיש כאן שאלות משפטיות אמיתיות שדורשות בירור".

הפרצה המשפטית: בג"ץ העניש את העריקים, לא את הנשים

ישראל כהן ניסה להביע אופטימיות זהירה: "תבינו במה אנחנו שמחים – עד היום בכל העתירות למען הציבור החרדי נגד גזירות היועמ"שית, בית המשפט זרק אותנו מכל המדרגות. הפעם הוא לפחות מבקש מהם להגיב".

עו"ד דגן הסבירה על מה מתבססת האסטרטגיה המשפטית של העתירה, ועשויה להוות פתח למפנה: "יש פה משמעות גדולה מאוד. העתירה שלנו מתבססת על כך שבית המשפט העליון, בפסק הדין המקורי שלו ובצווים הספציפיים שהוא נתן בנושא הגיוס, מעולם לא אמר שהסנקציות האלו יחולו גם על נשים. באיזשהו מקום נכנסנו בתווך, בין מועצת מקרקעי ישראל לבין בג"ץ, ואמרנו להם: 'אתם הטלתם סנקציות על בחורי הישיבות ומחויבי הגיוס? על זה אנחנו לא אומרים כלום בעתירה הזו. אבל לא אמרתם בשום מקום שזה חל על הנשים החרדיות העובדות'".

לדבריה, העובדה שבג"ץ לא הדף את הטענה הזו מיד באמירה "לכך התכוונתי", מייצרת הזדמנות ממשית. "הטענות שהועלו בעתירה הן כבדות משקל. עם כל הרוח הכללית של הטלת סנקציות, יש פה פגיעה בזכויות נשים שלא יוכלו להתעלם ממנה, ויהיה חייב להתקיים פה דיון מקיף עם תשובות אמיתיות מצד המדינה".

אדמקר פסימי: "אתה באמת תולה תקווה בבג"ץ?"

ישראל כהן תהה האם העובדה שאת המאבק מובילה עורכת דין שהיא אישה חרדית, עשויה להשפיע על השופטים ברמה התודעתית. "אולי זה שהם רואים אישה חרדית מול הטיעונים האלה, זה נותן פתח לתקווה? אני מנסה לחשוב מה ישפיע עליהם".

יקי אדמקר, לעומת זאת, סירב להתרגש והציג עמדה פסימית ומפוכחת בהרבה: "ישראל, נו באמת, אתה עכשיו כאילו תולה תקוות בבג"ץ? אתה מחפש להתלות באיזה אילן שהיא אישה חרדית או לא אישה חרדית?".

דגן צחקה והגיבה: "והוא מיד קטל את התקווה הזו", אך סיכמה בנחישות כי המאבק המשפטי יימשך במלוא העוצמה כדי למנוע ענישה קולקטיבית ומגדרית נגד משפחות ואימהות חרדיות. המגישים הודו לה והבטיחו להמשיך לעקוב מקרוב אחר תגובת המדינה באוגוסט.