
בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ ברדיו קול ברמה, בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן, חשף אליהו ארנד, איש דגל התורה וממארגני העצרת בבני ברק, סיפור מתקופת ממשלת נפתלי בנט. לדבריו, אדם שהיה מקורב מאוד לראש הממשלה דאז פנה אליו וביקש שיפנה למרן הרב גרשון אדלשטיין בשם בנט.
״ראש הממשלה ייתן לכם מה שאתם רוצים – חמץ, גיור, גירוש, כל הנושאים, כולל תקציבים של מיליארדים, בתנאי אחד: אל תצביעו בעד העברת התקציב, רק תימנעו״, סיפר ארנד על המסר שהועבר אליו.
לדבריו, הרב אדלשטיין השיב כי אף שצריך לדאוג לעולם התורה, יש להביא בחשבון גם את הציבור המסורתי והאמוני בישראל. ״רוב הציבור בישראל הוא ציבור אמוני, מסורתי, שבאמת אכפת לו משבת, אכפת לו מדברים אחרים. ואם הוא ירגיש חס ושלום שהולכים נגדו, יש בזה משמעות גם מבחינת קירוב רחוקים״, ציטט ארנד את דברי הרב.
ארנד הדגיש כי ההכרעות משתנות בהתאם לנסיבות ולשיקול דעתם של גדולי ישראל, וכי אין להסיק מאותה החלטה מה תהיה העמדה בכל מצב עתידי.
בהמשך נשאל ארנד על האפשרות שיהדות התורה תשתף פעולה עם מפלגות מהשמאל לצורך הרכבת הממשלה. הוא השיב כי מבחינת המפלגה, ההגדרה המרכזית היא ״גוש התורה״, וכי שאלת הרכב הממשלה תתברר לאחר הבחירות.
״לטנגו צריך שני צדדים״, אמר, והוסיף כי ההחלטות יתקבלו בהתאם למציאות שתיווצר.
במהלך השיחה התייחסו המגישים גם לנפתלי בנט, שלדברי אדמקר מנהל כיום קמפיין נגד הציבור החרדי, בניגוד לניסיונותיו בעבר להשיג את תמיכת המפלגות החרדיות. ארנד הצטרף לביקורת ואמר כי בנט מנהל ״קמפיין שנאה שאין כדוגמתו״, ואף טען כי הוא עקף את אביגדור ליברמן בהיקף הקמפיין נגד הציבור החרדי.
ארנד התייחס גם לתחושות הקשות בקרב חלק מהמצביעים החרדים בעקבות הקדנציה האחרונה, והודה כי ישנם אנשים ממורמרים ובעלי טענות. עם זאת, לדבריו, גדולי ישראל מודעים לביקורת וכבר נערכו תוכניות לקראת הקדנציה הבאה.
״יש כבר תוכניות לקדנציה הבאה על דברים שלא נעשו ולא יכלו לעשות אותם בקדנציה הזאת, ולא כל דבר צריך לפרסם״, אמר. לדבריו, ישנם תהליכים שניתן היה לקדם בצורה טובה יותר, בין היתר בסוגיית חוק הגיוס, והוא הביע תקווה שבקדנציה הבאה יימצאו פתרונות טובים יותר לנושאים שעל הפרק.
ארנד גם התייחס להצלחת העצרת הגדולה של דגל התורה בבני ברק, שבה השתתפו, לפי ההערכות שהוצגו בשידור, עשרות אלפים ואולי אף קרוב למאה אלף איש. לדבריו, העצרת הייתה הרבה מעבר לאירוע בחירות רגיל: ״אדם מרגיש שהוא הגיע על המשפחה שלו, על הילדים שלו. בעצם המעמד הזה זה קידוש שם שמיים״.
חלק נרחב מהריאיון עסק בציבור החרדי העובד ובטענות של מצביעים המזדהים עם הציבור הליטאי אך חשים שאינם מקבלים מענה מספק. ארנד טען כי לעיתים תסכולים אישיים, כמו אי-קבלה של ילד למוסד חינוכי, מופנים כלפי נציגי הציבור גם כאשר הם אינם אחראים ישירות להחלטה.
הוא הציג את פעילותו של יו״ר יהדות התורה, ח״כ יעקב אשר, ואת המאמצים לפתיחת מוסדות חינוך עבור הציבור החרדי העובד, בין היתר בבני ברק ובערים נוספות. לדבריו, גם בשנים האחרונות נעשו צעדים שנועדו לתת מענה למשפחות שנאלצו לשלוח את ילדיהן ללמוד מחוץ לעיר.
ארנד הזכיר גם את מעורבותם של נציגים ברשויות המקומיות ואת דברי הרב לנדו, שלדבריו הביע נכונות לפנות לאנשי עסקים חרדים כדי לקדם פתרונות. הוא הדגיש כי המטרה היא להרחיב את המענה החינוכי לכלל הציבור, בכפוף להוראות גדולי ישראל.
״לכל אחד יהיה מוסד וידאגו לו, עד הילד האחרון״, אמר, והוסיף כי יהדות התורה תפעל, לדבריו, לקדם את הנושא גם בקדנציה הבאה.
נפתלי בנט | צילום: אבשלום ששוני/Flash90