אורי זכי, פעיל פוליטי ותומך מפלגת ״ישר!״ של גדי איזנקוט, התייחס בריאיון ל״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן לאפשרות של הקמת ממשלת אחדות, ולדרישתו של איזנקוט לעמוד בראשה למשך ארבע שנים.
זכי הביע תמיכה בעמדתו של איזנקוט שלא לשבת בממשלה בראשות בנימין נתניהו, וטען כי ראש הממשלה הנוכחי אינו יכול להמשיך בתפקידו. לדבריו, הציבור הישראלי כבר הביע את עמדתו בבחירות האחרונות, אך נתניהו ותומכיו מסרבים להכיר בתוצאותיהן.
כשנשאל אם הסכמה של נתניהו להיות שני ברוטציה הייתה משנה את התמונה, השיב זכי כי הצעה כזאת הייתה עשויה ליצור לחץ ציבורי, אך הדגיש כי מבחינתו התוצאה הרצויה היא שנתניהו יפנה את מקומו.
במהלך הריאיון התפתח דיון סביב הדרישה של איזנקוט לכהן כראש ממשלה במשך כל הקדנציה, גם במסגרת ממשלת אחדות.
זכי הסביר כי ממשלת אחדות אינה מחייבת רוטציה, והביא כדוגמה את ממשלת האחדות שהוקמה בשנת 1988 בראשות יצחק שמיר.
מנגד, ישראל כהן הצביע על כך שהליכוד היא המפלגה הגדולה יותר, וטען כי לגוש של איזנקוט אין רוב עצמאי ללא המפלגות הערביות. זכי השיב כי אם דרישתו של איזנקוט נחשבת מופרזת בעיני הצד השני, הרי שאין היתכנות לממשלת אחדות.
הוא אף הודה כי מבחינתו עדיף שהליכוד, ובוודאי ממשלה בראשות נתניהו, יפנו את השלטון כדי לאפשר הקמת ממשלה שתוביל שינוי.
אחד הנושאים המרכזיים בריאיון היה האפשרות לשיתוף פעולה בין איזנקוט וגוש השינוי לבין המפלגות החרדיות.
כשנשאל אם ניתן להסתדר עם החרדים, השיב זכי בחיוב ואמר כי הוא אוהב את הציבור החרדי ואת אורח החיים שלו. לדבריו, הוא אינו מבקש להתעלם מהמחלוקות, אלא למצוא להן פתרונות מוסכמים.
זכי התייחס לטענות בנוגע לשינויים אפשריים בצביון היהודי של המדינה, ובהם נישואים אזרחיים ופתיחת עסקים ומקומות בילוי בשבת. הוא טען כי חלק מהדברים כבר מתקיימים כיום, והדגיש כי יש לבחון פתרונות שיאפשרו לחיות יחד.
בהמשך הציג זכי את עמדתו בנושא גיוס החרדים. לדבריו, הוא אינו תומך בפטור גורף לכלל הציבור החרדי, אלא במתן אפשרות לפטור על בסיס אורח חיים דתי למיועד לשירות ביטחון המבקש זאת.
זכי הסביר כי לשיטתו יש להרחיב לגברים את האפשרות לקבל פטור מטעמי דת, בדומה להסדר הקיים עבור נשים, וציין כי לדבריו מדובר במודל שיכול לעבור גם את מבחן בג״ץ.
אחת ההצעות הבולטות שהעלה זכי נגעה למחלוקת סביב לימודי הליבה במוסדות החרדיים.
זכי הציע לא רק לחייב את הציבור החרדי בלימודי ליבה, אלא גם לשלב לימודי יהדות וגמרא במסגרת לימודי הליבה של החינוך הממלכתי.
לדבריו, כך ניתן יהיה ליצור מודל שבו שני הצדדים לומדים תכנים משותפים, במקום שהדרישה ללימודי ליבה תיתפס כדרישה חד-צדדית המופנית כלפי הציבור החרדי.
זכי הוסיף כי ניתן למצוא פתרונות גם בסוגיית התחבורה הציבורית בשבת ובנושאים נוספים הקשורים לאורח החיים בישראל.
הוא סיפר כי יש לו רעיונות בנושא, וכי גם רועי לחמנוביץ’ מחזיק בהצעות משלו, שאותן גיבשו בנפרד.
לסיכום הדגיש זכי כי המחלוקות בין הציבור החרדי לחילוני אינן מחייבות עימות מתמשך, וכי ניתן להתקדם לפתרונות בסוגיות השונות אם הצדדים יגיעו לשיח מתוך נכונות אמיתית להקשיב.
״צריך לחשוב על פתרונות עם נפש, עם לב פתוח ונפש חפצה״, אמר.
אורי זכי