האם גוש הימין בדרך לאבד את השלטון בגלל קולות שילכו לאיבוד, או שמא מערכת הבחירות הנוכחית תסתיים ללא הכרעה ברורה? היועץ הפוליטי אברימי קרויזר ומתי טוכפלד, ראש הדסק הפוליטי ב״עכשיו 14״, הציגו בריאיון לתוכנית ״שמונה אפס אפס״ בהגשת יקי אדמקר וישראל כהן תמונה מדאיגה מבחינת גוש הימין.
השניים הצביעו על הפער בין ארבע המפלגות הגדולות בגוש המרכז־שמאל לבין ריבוי המפלגות הקטנות בימין, והזהירו כי אם אלה לא יפרשו או יתאחדו, עלול הגוש להתקשות להקים ממשלה. טוכפלד אף טען כי בתרחיש מסוים, בחירות חוזרות שבהן נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר עשויות להיות התוצאה הנוחה ביותר עבורו.
בפתח הריאיון הצביעו המגישים והמרואיינים על התופעה החריגה במערכת הבחירות הנוכחית: בעוד שבגוש המרכז־שמאל מתרכזות ארבע מפלגות גדולות, בגוש הימין מתמודדות מפלגות קטנות נוספות, שחלקן מתקשות לפי הסקרים לעבור את אחוז החסימה.
קרויזר הזכיר מערכות בחירות קודמות שבהן חוסר הצבעה או פיצול קולות פגעו ביכולת של נתניהו להרכיב ממשלה. לדבריו, המצב הנוכחי עלול להוביל לתוצאה שבה גוש הימין לא יפסיד באופן מובהק, אך גם לא יצליח להשיג את הרוב הדרוש להקמת ממשלה.
״אתה לא רואה את גוש הימין מפסיד, ואתה לא רואה אותו מצליח להרכיב ממשלה״, תיאר את התרחיש האפשרי, שעשוי להוביל להמשך כהונתה של ממשלת מעבר.
מתי טוכפלד הזכיר את מערכת הבחירות באפריל 2019, כאשר מפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד לא עברה את אחוז החסימה בפער קטן, והימין לא הצליח להרכיב ממשלה – מה שהוביל לסבב בחירות נוסף.
לדבריו, גם הפעם הסכנה נעוצה בכך שמפלגות קטנות ימשיכו להתמודד למרות הקושי שלהן לעבור את אחוז החסימה.
״כל עוד המפלגות הקטנות הללו עדיין על המפה והן לא פורשות, לא עושות את המעשה האחראי הנכון״, אמר טוכפלד. הוא הוסיף כי בתרחיש כזה, בחירות חוזרות, שבהן נתניהו ימשיך בינתיים לכהן כראש ממשלת מעבר, עשויות להיות מבחינתו התוצאה האופטימית ביותר.
בהמשך התייחסו השניים לפגישתו של נתניהו עם הרב אלי סדן, רבו של עופר וינטר, ולניסיון האפשרי לשכנע את וינטר לפרוש מהמרוץ או להתאחד עם מפלגה אחרת.
קרויזר סבר כי השפעתו של הרב סדן על וינטר מוגבלת, וכי אף שיש לו כמה רבנים שאיתם הוא מתייעץ, אין מדובר במצב שבו רב אחד יכול להכריע עבורו את עתידו הפוליטי.
טוכפלד הסכים והוסיף כי גם הרב סדן עצמו, לפי הדברים שהובאו בריאיון, הבין שהסיכוי לשכנע את וינטר לפרוש אינו גבוה. לדבריו, הרב הבהיר למי שפנו אליו כי את עצמו הצליחו לשכנע, אך הסיכוי שיצליח לשכנע את וינטר נמוך.
השניים דנו גם במניעים שמאחורי החלטתו של וינטר להמשיך להתמודד, למרות הקושי האפשרי לעבור את אחוז החסימה.
טוכפלד הסביר כי התפיסה של וינטר הייתה שהוא מסוגל למשוך מצביעים מאוכזבים מהקואליציה, שאינם מעוניינים להצביע לליכוד, לציונות הדתית או לעוצמה יהודית. לדבריו, וינטר העריך כי מדובר בקהל גדול שעשוי להגיע אפילו ל־15 מנדטים.
טוכפלד הזכיר כי וינטר קיבל, לפי דבריו, הצעות להתאחד עם גורמים אחרים, ואף הצעה מבצלאל סמוטריץ׳ לעמוד בראש רשימת הציונות הדתית. למרות זאת, הוא בחר להמשיך בדרכו העצמאית.
להערכת טוכפלד, הפער בין התמיכה הציבורית שווינטר עשוי ליהנות ממנה לבין היכולת של מצביעים להצביע בפועל למפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה הוא אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפניו.
לקראת סיום הריאיון עבר הדיון למפלגות קטנות נוספות, ובהן מפלגתו של לייטנר, ולשאלה האם הביקורת על ריצה עצמאית נכונה גם ביחס לציבור החרדי.
קרויזר טען כי מי שסבור שהריצה מסוכנת היה צריך להעלות את הטענות עוד לפני הגשת הרשימות, ולא רק לאחר שהמרוץ כבר החל. לדבריו, ישנם מצביעים שמרגישים שאין להם ייצוג במפלגות הקיימות, ולכן בוחרים לתמוך במפלגה עצמאית.
עם זאת, הוא הודה כי במקרים מסוימים קיים פער בין הרצון לראות אדם מסוים בתפקיד בכיר לבין הנכונות להצביע עבור מפלגה שעלולה לא לעבור את אחוז החסימה.
מנגד, הודגש בריאיון כי הסיכון באובדן קולות עלול להיות משמעותי במיוחד כאשר המאבק על הרכבת הממשלה צמוד. קרויזר סיכם כי לצד הצורך באחריות פוליטית, אסור להתעלם ממצביעים שמרגישים שאין להם ייצוג – וכי בסופו של דבר, ההכרעה נתונה בידי הציבור.
ראש הממשלה נתניהו | צילום: חיים גולדברג/פלאש90