"אבא'לה, תמתיק לי את החיים": המנטורית דבורה דרוק על הסוד להפיכת השליליות להודיה

סדר התוכניות החדש של רדיו קול ברמה מאז חג השבועות הוביל לשינויים בלוח השידורים, ומי שהרגישו זאת יותר מכולן הן מאזינות תוכנית הנשים "בואי בשלום". המגישה שפרה גרימברג חריטן שיתפה כי בעקבות מעבר של פינתה של המנטורית דבורה דרוק, המערכת הוצפה בטלפונים ובהודעות של מאזינות מודאגות שחיפשו את הפינה הקבועה. הבוקר, לקראת סוף השבוע, התאחדו באולפן שפרה גרימברג חריטן, טל סבג ודבורה דרוק לתובנות, פנינים ועצות פרקטיות לחיים.

למה אין את האות נ' ב'אשרי יושבי ביתך'?

דבורה דרוק פתחה את הפינה בהתבוננות עמוקה על מבנה מזמור "אשרי יושבי ביתך" ועל הקשר שלו לפרשות השבוע האחרונות (מבהעלותך ואילך). "כולם לבטח שמו לב שבמזמור 'אשרי', שהולך לפי סדר הא'-ב', חסרה האות נ'", פתחה דרוק. "הגמרא מסבירה שהאות נ' מזכירה את הפסוק 'נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל'. לכן דוד המלך דילג עליה, ומיהר לעבור לאות ס' – 'סומך השם לכל הנופלים'. הקדוש ברוך הוא מעניק לנו חיבוק ותמיכה מיד, מבלי להנציח את הנפילה".

דרוק קישרה זאת להידרדרות התפיסתית של בני ישראל במדבר: "האור החיים הקדוש שואל – על מה אתם מתלוננים? על קישואים ושומים? אתם טוענים שבמצרים אכלתם 'חינם'? הרי הייתם במ"ט שערי טומאה, הטביעו את הילדים שלכם ביאור ושמו אותם כמלט בלבנים! הזוהר הקדוש מסביר שהכוונה ב'חינם' היא – חינם מן המצוות. דור המדבר רצה לפרוק עול ולעשות מה שבא לו. הכלי יקר מגדיר את דור המדבר כ'כלי שאין לו תחתית' – לא משנה כמה השקיעו בהם, הכל זלג בגלל כפיות טובה. חטא המתאוננים והמתאווים נובע לחלוטין מתוך ראייה פגומה שמתמקדת בחסר".

סוד בדיקת הדם והטיית השליליות

כדי להוריד את הדברים אל חיי היום-יום, הציגה דרוק משל המוכר לכל אישה: "תדמיינו שמישהי הולכת לעשות בדיקת דם. מתוך עשרות מדדים, מדד אחד בלבד יוצא מהמסגרת. רופאת המשפחה מתקשרת להזהיר אותה, ואותה אישה מיד רצה לספר בבהלה לבעלה או לאימא שלה: 'אל תשאלי מה קרה בבדיקת הדם!'. חביבתי, תודי להשם שהרוב טוב והרוב קובע! במה את בוחרת להתמקד?".

"הקדוש ברוך הוא ברא את האנושות עם 'הטיית השליליות'", הסבירה דרוק. "הטבע שלנו הוא לראות קודם כל את הרע. העבודה הרוחנית והנפשית שלנו היא להפוך את הקערה ולראות קודם את הטוב. שאלתי פעם את דוד שלי, איש מופלא שמתקרב לגיל 100 בצלילות מדהימה ובמאור פנים, מה המתכון שלו להגיע לגיל כזה. הוא ענה לי בפשטות: 'תהיה טוב ותראה טוב'. הדרך להיות טוב במהות היא להצליח למצוא את הטוב בכל דבר".

המגישה טל סבג התרגשה מהדברים ושיתפה בסיפור אישי מאמש: "זה מתחבר בדיוק למה שפתחתי איתו את התוכנית. אתמול הגעתי להעביר שיעור, והיה צפי לעשרות נשים, אך בפועל הגיעו רק ארבע בנות. לרגע זה היה ניסיון, אבל אמרתי לעצמי: 'גם זה טוב, ארבע בנות זה מצוין, אני בשליחות שלי'. במהלך השיעור, אחת הבנות הציעה להעלות את זה לשידור חי בטלפון. דבורה, היו מעל 1,000 בנות בשידור החי! אותה בחורה אמרה לי שמעולם לא היה לה שידור מפוצץ כזה. כשאת מתמקדת בטוב המועט שהקדוש ברוך הוא מביא לך ולא בכמות, הוא פשוט מגדיל לך את הטוב".

הפרקטיקה: "אל תגידו רע לי, תגידו מר לי"

לקראת סיום הפינה, פנתה דרוק להעניק כלים פרקטיים ומהירים למאזינות בבית כדי להימנע מתלונות מיותרות:

• הקדוש ברוך הוא מדויק: "הוא אולי לא ייתן לי כל מה שאני רוצה, אבל הוא תמיד ייתן לי את כל מה שאני צריכה".

• הדיוק בברכות השחר: "יכולנו לסיים את כל ברכות השחר בברכה אחת – 'ברוך שעשה לי כל צורכי'. הסיבה שיש לנו כעשרים ברכות נפרדות היא כדי לתרגל בכל בוקר דיוק על כל דבר בנפרד. כשאת אומרת 'מודה אני' או מברכת על החזרת הנשמה, תדייקי ותודי על כך שכל רמ"ח ושס"ה איברים מתפקדים בסייעתא דשמיא".

• לשנות את הטרמינולוגיה בקשר מול בורא עולם: "לפעמים יש ניסיונות, פגיעות ואכזבות, וזה חלק מהחיים. אבל כשאת פונה לקדוש ברוך הוא, אל תגידי לו 'אבא, רע לי'. רע מעולם לא יוצא מהקדוש ברוך הוא. תגידי לו: 'אבא, מר לי. תמתיק לי את החיים, יש לך כל כך הרבה סוכר ומתיקות בעולם'. המילים שלנו מייצרות את המציאות שבה אנחנו חיות".

שפרה גרימברג חריטן הזדהתה מיד עם הדברים ונזכרה בילדותה: "אימא שלי תמיד הייתה אומרת לנו כילדים – 'אל תגידו אין לי כוח, תגידו תן לי כוח'. כילדה זה היה מכעיס אותי, אבל היום אני מבינה כמה כוח יש למילים שאנחנו מוציאות מהפה".

איך להעיר לילדים בלי 'לכווץ' אותם?

דרוק חתמה את הפינה בעצה קריטית לאימהות בקשר עם הילדים, תוך התחשבות באותה "הטיית שליליות" טבעית: "אני שומעת המון נערות וילדות בקליניקה שלי שמתלוננות על האימא. האימא מבקשת מהן לעשות משהו, הן עושות, ואז הדבר הראשון שהאימא רואה זה את מה שלא היה מושלם ומעירה על כך. אם את רוצה להעיר – תתני קודם שירה ותשבחות על כל שאר הדברים שכן נעשו".

טל סבג הסכימה בחום ושיתפה מחוויית הילדה הפנימית שלה: "אני זוכרת את עצמי כילדה, אימא שלי הייתה מגיעה לחוגים או רואה דברים שעשיתי, ומיד שואלת 'למה לא עשית ככה?'. הייתי אומרת לה – אם רק היית אומרת מילה טובה אחת או מחמאה לפני כן, הייתי מסוגלת לקבל את ההערה שלך. כשמתחילים מהביקורת, הילד פשוט מתכווץ".

דרוק וסבג סיכמו כי הדרך הנכונה להעיר מורכבת משני כללים:

1. בלי המילה 'אבל': "ברגע שאומרים 'היית מדהימה, אבל…', המילה 'אבל' מוחקת ומבטלת את כל מה שנאמר לפניה. תנו את המחמאה נקייה".

2. לא באותו הרגע: "תנו לילד להיות באופוריה וליהנות מרגע ההצלחה שלו. אל תצמצמו לו את הנשימה של המחמאה. תעירו במועד מאוחר יותר, ובדרך אחרת. ילדים מטבעם זוכרים קודם כל את מה שהם עשו לא בסדר. העבודה האמיתית היא לבוא לקדוש ברוך הוא מתוך תודעה של בני מלכים – להודות על השפע הקיים, ומתוך ההודיה לבקש עוד, כי כל המפתחות אצלו והוא רק רוצה להשפיע עלינו טוב".