“להתחיל את שיגרת החיים כשעדיין יש את איום הקורונה גורם לי לרגשות מעורבים. תקופת “חופשת הקורונה” הביאה משב רוח מרענן של התכנסות, אחדות, משפחתיות, האטת קצב החיים, ופשטות, זמן לחשבון נפש, התכנסות, תפילה… כאילו פרעה מת ואנחנו נחים לרגע מהשיעבוד והקצב המטורף. יש תחושה של חוסר רצון לחזור לשיגרה הקודמת, ואם לא אשלח את הילד אוכל לשמר עדיין את תקופת החופשה”.