מצבי קיצון כמו משבר ‘קורונה’ מכניסים כל אחד מאיתנו באופן אוטומטי לתודעה של הישרדות. מאפייני התודעה ההישרדותית באים לידי ביטוי בחוויית נחיתות מול המצב. תחושת חוסר האונים שלנו גוברת, ואיתה גם חווית הבדידות. כל אלה יוצרים עמדה פנימית של איום קיומי, ששואבת אותנו אל תוך עצמנו. היכולת להתמודד בצורה מיטבית יותר היא דרך היכולת לצאת מעצמנו ולהתעניין באנשים מסביבנו. וכאשר אנחנו הורים לילדים – לזכור שהילדים שלנו רגישים מאוד, קולטים מה אנו חווים. הילדים זקוקים לנו בעת הזו עוד יותר! אנחנו העוגן, אנחנו החוסן. מה זה עושה לקשרים המשפחתיים? ומה יקרה ביום שאחרי?
האזינו לראיון עם נאוה כהן מדריכת הורים במכון אדלר ב’דנה בסוגיה’