קוראים לי חיה אני בחורה חרדית רווקה בת 21. החלום שלי זה להיות אשת תקשורת להוביל דעת קהל או לפחות לעלות נושאים שלנו לשיח הציבורי. הייתי שמחה מאוד לעשות פאנל “בקול ברמה” או במקום אחר. רק על נושא “רווקות חרדית” הכוללת בין השאר דרישות כספיות והתחיבות על דירה, בירורים, הורים שמנהלים שידוכים יותר כמו מסחר וביזנס. מצד אחד יש דרישה על האישה לפרנס אברך ולהקים בית מצד שני רק במקצועות המקובלים. אם יש תחום שזועק לשינוי זה התחום הזה במיוחד אחרי הקורונה שיכלו לקחת ולשנות ולעשות חתונות פשוטות או לא להסכים להתחייבות מטורפות ולחסוך עלויות- הורים אברכים בוחרים להמשיך את המרדף המטורף.
אני לומדת קולנוע וכתיבה ביד בנימין רק בחודש האחרון ירדו 4 הצעות על המקצוע “הלא מקובל” שלי או לא משלנו למרות שציבור שלם צורך אותו בחול המועד במתנסים ואולמי ספורט למיניהם.